הונאת מס באמצעות תפוח אדמה וסלק (או: הקלות הבלתי נסבלת של כתיבת פוסטים מטופשים)

מישהו מטפל באתר שלך?

בניתם אתר מרשים ואתם לא רואים תוצאות? האתר צונח בגוגל? האתר איטי או נתקע? הלקוחות לא מגיעים? הגיע הזמן לניהול אתרים מקצועי.

סלקים - השיטה החדשה להעלמת מס

פוסט מטופש במיוחד של טלי חרותי-סובר שנתקלתי בו אתמול, מתרעם על בעל סטקייה, שלכאורה מרמה את מס ההכנסה. למקרא הכותרת, ודאי עולות בראשכם תמונות של חשבוניות פיקטיביות, עבודה בשחור והסתרת הכנסות. אל תלכו רחוק מדי. חרותי-סובר, בהפגנה מרשימה של חוסר ידע ופרשנות אישית מופרכת, מספרת כך:

"עמדתי בתור בסופרמרקט, לפני עמד איש עם מצרכים: פירות, ירקות , גבינות, שתייה. היה ברור שהוא עושה קניות הביתה. כשהגיע זמן התשלום הוא ביקש חשבונית. "מה לרשום?" שאלה הקופאית התמימה. פה הגיע שם של סטקייה גדולה ומוכרת בעיר צפונית גדולה. החשבונית נרשמה, האיש היה מרוצה. קיפל אותה, הכניס לכיס, והלך עם שקיות הניילון, הביתה".

מה הבעיה? חרותי-סובר מסבירה: "מה יקרה עכשיו? החשבונית תישלח למנהל החשבונות, ותצטרף למאות חשבוניות אחרות שנרשמו כולן על שם ה"עסק". בסוף השנה רואה החשבון יזדכה על ה"הוצאות", והמס שישלם אותו בעל סטקייה יהיה נמוך יותר. מי הרוויח? הקונה הלא תמים, כמובן, שכבר שנים עורך את הקניות האישיות שלו על חשבון מס הכנסה".

אוי ואבוי! שמישהו יקרא לפקיד שומה! העלמת מס בשידור חי!

הבה ונבחן את אי הדיוקים והעיוותים שכוללת הכותבת בסיפור הזה.

ראשית, מה שחרותי-סובר לא יודעת, או לא טורחת לספר לכם, זה ש"כיבודים" היא הוצאה מוכרת עבור עסק בישראל. לא מדובר בסכומים גבוהים כל שנה, אבל עסק בהחלט יכול לקנות מצרכי כיבוד עבור האורחים שלו. זה חוקי לגמרי, ואין כאן שום עניין של רמאות או העלמת מס. בנוסף, הכותבת החליטה על דעת עצמה שהמצרכים שנקנו הם לא עבור המסעדה, כי הקנייה היתה בהיקף קטן: "מוסד אוכל בסדר הגודל הזה לא קונה בסופרמרקט יקר שלושה סלקים וחמישה תפוחי אדמה". אבל אולי היה צורך בהשלמות זריזות כי היה חסר משהו במטבח? אולי הספק של המסעדה פישל היום ולא הביא סחורה? אפשרות זו, כמובן, לא נדונה בפוסט, כי הרבה יותר קל להאשים וליצור כותרות טיפשיות וסנסציוניות.

שנית, התהליך שמתארת הכותבת, בו מס ההכנסה יקבל אוטומטית את ההוצאה כלגיטימית הוא רחוק מהמציאות. רבים מהעסקים הקטנים והעצמאים מכירים את הסיטואציה, בה הם צריכים להילחם, להוכיח ולהתווכח על הוצאה לגיטימית, ולהראות כיצד היא משמשת אותם לצרכי הכנסה. עוד יודעים בעלי העסקים הקטנים, שברוב המקרים מי שמנצח הוא מס ההכנסה, ולא בעל העסק, שאין לו זמן לריב עם הרשויות על כל חשבונית.

שלישית, הסכום של הקנייה הזו הוא בוודאי כל כך זעום, שההשפעה שלו על המס שישלם בעל העסק בסוף השנה היא מגוחכת.

הבה לא נשכח שיש גם הוצאות שמראש לא מוכרות על ידי מס ההכנסה. למשל, אם אתם עובדים מהבית, אולם חוזה השכירות שלכם לא מגדיר שהשכירות היא גם לצורך עסקים, לא תוכלו להזדכות על שכר הדירה שלכם, ואפילו לא על חלק ממנו. בכל מה שקשור לחשמל, למים ולארנוננה – הזיכוי הוא חלקי בלבד.

זה מעניין לראות ששכירים, שמעולם לא ניהלו עסק בחייהם, חושבים שכל בעלי העסקים עסוקים ברמאות וגניבה, הסתרת הכנסות, עבודה בשחור ודפיקת המערכות באופן כללי, בעוד שהמציאות מראה מספרים אחרים לגמרי – רוב העסקים הקטנים לא שורדים את השנים הראשונות ונסגרים, פחות עסקים קטנים נפתחים כל שנה, והעצמאים נאבקים ביוקר המחיה ביחד עם כולם, ומתקשים לסגור את החודש (בעיקר כי לעצמאים אין חודש, יש להם מחזור שנתי).

אבל, הי, אם אתם מחפשים דרך להעלים מס – רוצו לסופר וקנו כמה סלקים ותפוחי אדמה! כך נדפוק את המערכת!

Photo by: Annie Mole

תגיות: , , , , , , ,
נושאים: בלוגים, כל המאמרים, עסקים קטנים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

ספרים מומלצים לעסקים קטנים
הרשמה לעדכוני האתר


Created by Webfish.