נכסים דיגיטליים: הכנסה פסיבית או הפסד של עשרות אלפי שקלים?

לכל מי שנפל קורבן: למידע על פורשופ נכסים דיגיטליים

עידן הקורונה הביא איתו, לכאורה, פריחה בתחום האינטרנט. כולם רוצים חנויות אונליין, כולם רוצים נוכחות אינטרנטית, כולם רוצים אתר וכולם רוצים לעשות מזה כסף, וכמה שיותר מהר. תחום פיתוח האתרים, שגם ככה סובל בישראל מעומס יתר של חאפרים ורמה נמוכה, התמלא עוד יותר באנשים חסרי הכשרה, שמוכרים אתרים זולים וגרועים לכל דורש.

בנוסף, אנו עדים לפריחה של חברות שמוכרות "נכסים דיגיטליים", עם הבטחה להכנסה פסיבית מהאינטרנט ללא מאמץ. הרבה מאוד אנשים נופלים בפח הזה, ומפסידים כסף. לא צריך להבין באינטרנט כדי לראות שמדובר בעסקה גרועה. מספיק לחבר את המספרים והנתונים בצורה מושכלת.

מהם נכסים דיגיטליים?

(הערה: המונח "נכסים דיגיטליים" מתייחס באופן כללי גם לנדל"ן אינטרנטי שנמצא ברשותכם, כמו אתר אינטרנט, עמוד פייסבוק או פרופיל אינסטגרם. אם אתם מעוניינים, תוכלו לקרוא כאן על ניהול נכסים דיגיטליים בהקשר זה).

תחום הנכסים הדיגיטליים מתבסס על אתרי White Label. אלה אתרים גנריים, שנבנים במהירות, ומוכנס אליהם תוכן ירוד וגרוע על מנת לשוות להם מראה של "מגזין". האתרים נבנים על אותה תבנית ובאותו עיצוב, בכמויות גדולות, ונמכרים לאנשים שמתפתים לעסקה הזו. בתוך האתרים יש הפניות לקישורים לשיווק שותפים (אפילייטס) ולמוצרים שנמכרים בשיטת דרופשיפינג. החברות אמנם מספקות לקוני ה"נכסים" לוח בקרה לצפייה בהכנסות, אבל הלכה למעשה האתר מנוהל על ידי אותה חברה. לכאורה, זוהי סיטואציה נוחה המאפשרת לאנשים שלא מבינים בתוכן, אינטרנט או ניהול אתרים, לקנות אתר בהשקעה כספית מסוימת, וליהנות מהכנסה חודשית קבועה שאמורה לכסות את ההשקעה הראשונית ואף להניב רווחים בהמשך.

בחלק מהמקרים, הלקוחות אף מתפתים לקנות יותר מאתר אחד, מתוך מחשבה שכך יעשו יותר כסף.

החברות המציעות את הנכסים הדיגיטליים מבטיחות הכנסה של אלפי שקלים בחודש. זו, כמובן, לא התמונה המלאה.

נכסים דיגטליים שמפסידים כסף

ראשית, קניית האתר דורשת השקעה ראשונית. החברות האלה לוקחות סכומי כסף לא מבוטלים עבור אתר בודד – 10,000 שקל ויותר. בואו נחשב דוגמא שנתקלתי בה, כאשר לקוח מתוסכל של פורשופ התקשר אליי וניסה להבין איך הוא יכול לשפר את הביצועים הירודים של האתרים האלה. אותו לקוח רכש שלושה אתרים, ב-10,000 שקל כל אחד. השקעה ראשונית של 30 אלף שקל. הוא משלם לחברה שמכרה לו את האתרים כ-3,000 שקל לחודש לכל אתר, תמורת ניהול האתר וקמפיינים פרסומיים בגוגל.

לאחר שנה וחצי, הלקוח ציין כי הוא עדיין מופסד כ-70 אלף שקל, וכי כיום האתרים מניבים הכנסה נטו (לאחר קיזוז תשלומי הניהול) של כ-1,000 שקל לשלושת האתרים ביחד. כלומר, אם קצב ההכנסות הנמוך יימשך, יעברו יותר מחמש שנים נוספות (ובסך הכל כ-7 שנים) עד שהלקוח יחזיר את ההשקעה. עד אז – לא מדובר ברווחים, אלא בכיסוי ההשקעה הראשונית ודמי הניהול המצטברים. בכל מובן שהוא, מדובר בעסקה גרועה מאוד. שימו לב שהלכה למעשה, החברה לא משקרת ללקוחות – יש הכנסה של אלפי שקלים מהאתרים, אבל בקיזוז ההוצאות הגבוהות, אין רווחים.

למרות שאלה אתרים שבנויים בוורדפרס, הלקוח לא יכול להוציא אותם מהניהול של חברת הנכסים הדיגיטליים, מכיוון שהחנות האינטרנטית שייכת לחברה. אם הוא ירצה להוציא את האתרים מחזקתם, הוא יצטרך להקים בעצמו חנות ולנהל אותה – מה שכמובן מנוגד לכל הרעיון, שהתמקד מלכתחילה בהכנסה פסיבית.

בנוסף, מדובר באתרים באיכות נמוכה, שאין בהם תנועה אורגנית מגוגל. כלומר, כל התנועה ורכישת המוצרים תלויות אך ורק בקמפיינים בגוגל. ברגע שאלה ייפסקו (כי מדובר בהוצאה כספית גדולה כל חודש), תיפסק התנועה לאתר ואיתה גם ההכנסות המעטות שהוא עדיין מניב. הנה דוגמא לאתר כזה.

הנה חלק ממאמר לדוגמא באתר אחר, שנבנה על ידי אותה חברה. סביר להניח שאפילו רובוט גרוע היה מצליח לכתוב טקסט יותר טוב מזה:

אפשר לעשות כסף באינטרנט – אבל אין קיצורי דרך

אתר אינטרנט איכותי, שמחזיק לאורך זמן ומייצר הכנסה משמעותית דורש השקעה: של כסף, זמן, מחשבה, תוכן, טכנולוגיה ועוד. אם מישהו מציע לכם קיצור דרך קסום ומיידי, דעו שכנראה מדובר בהונאה שיהיה לכם מאוד קשה לצאת ממנה.

היחידים שמרוויחים בסיפור הזה הם אלה שמוכרים לאנשים נכסים דיגיטליים והבטחות שקריות על הכנסה פסיבית.