הוא יצור מיתולוגי. כמעט. אין הרבה כמוהו, ואנחנו חולמים עליו בלילות. כשהוא כבר מגיע, נעשה הכל כדי לשמור עליו וכדי שיישאר איתנו. זהו לקוח הזהב.
בעלי עסקים קטנים ופרילאנסרים אוהבים לקטר על הלקוחות, ובדרך כלל בצדק. מי שחי ומנהל עסק בישראל יודע, שהלקוח הישראלי יכול להיות חצוף, תובעני בצורה מוגזמת, גס רוח, וכחן ונוטה להתחמק מתשלום עבור עבודה אם זה מתאפשר לו. אבל, בין כל הלקוחות המעצבנים, יש גם לקוחות נחמדים ונעימים, ובינותם ניתן למצוא לפעמים גם את לקוח הזהב, היצור הנדיר שגורם לנו להתפלל שכל הלקוחות יהיו כמוהו.
זה הלקוח שמשלם בזמן, לפעמים לפני הזמן, ולא מטריח אותנו בצ'קים מיושנים ומסורבלים, אלא מבצע העברה בנקאית. הוא גם לא "שוכח" את המע"מ.
זה הלקוח שאין לו בעיה לקבל חשבונית במייל והוא לא מבקש שתשלחו לו אותה גם בדואר רגיל.
זה הלקוח שלא מטריד אתכם בשעות בלתי סבירות, אלא ממתין לשעות העבודה המקובלות, ובכלל מעדיף לשלוח מייל ולא לטרטר לכם בראש בטלפון.
לקוח הזהב מפרגן, אומר תודה בסוף העבודה (למרות שהוא שילם) וגם ממליץ עליכם בחום לחברים. לעתים הוא אפילו מפרסם פוסט מפנק בפייסבוק ומתייג אתכם.
לקוח הזהב יודע בדיוק מה הוא רוצה, יודע להסביר את עצמו היטב, ויודע לשאול כשהוא נכנס לתחומים שבהם אינו מומחה.
הוא מבין מה הגיוני לבקש במסגרת התקציבית שלו.
ויש לו מסגרת תקציבית.
או שאולי זו פנטזיה? אשליה מתוקה? אולי בכלל אין חדי קרן (סליחה, לקוחות מושלמים) ואנחנו נמשיך לחכות לצ'ק שנשלח ביונת דואר לפני 47 יום?