פסקה אחת בכתבה מאוד מעניינת בעיתון "הארץ" מצליחה לתמצת את מהות הסיפור של העסקים הקטנים בישראל. קראו, הפנימו ויישמו – אל תעבדו ללא מקדמה, ואל תסכימו לקבל תשלומים בשוטף פלוס, כי זה מה שקורה בסופו של דבר:
"היה לי עסק של הובלות של ציוד מכני הנדסי כבד. עבדתי לא רע משנת 2000 ועד שנת 2003. ואז גיליתי שקל להרוויח כסף על הנייר, אבל קשה לגבות אותו. מימנתי מע"מ והוצאות מכיסי, עבור עבודות שהתשלום עבורן היה אמור להתקבל רק בשוטף 90 או 120 ויותר. אבל כשהגיע רגע התשלום, התחיל מרדף מתיש אחרי הכספים שהגיעו לי. קבלנים נעלמו והופיעו מחדש פתאום בתור חברות אחרות, עם שם חדש. אפשר להילחם בהם, אם יש לך כסף להליכים משפטיים. לי לא היה. אבל את ההוצאות שלי הייתי חייב לשלם בזמן: דלק, ביטוחים, צמיגים, בלאי ותיקונים ועוד הוצאות שוטפות. עד שהבנקים סגרו עלי. תוך חודש סגרו לי את קווי האשראי, ונותרתי עם משאית מתחת לבית שנעמדה דום כמו אנדרטה, מכיוון שלא היה לי אפילו כסף לתדלק אותה. ותוך חודש נוסף כבר לקחו לי אותה ונותרתי חסר כל. ועם חובות של מאות אלפים".