נושא העסקים הקטנים והעצמאיים תופס מקום במסע הבחירות של 2015. הפוליטיקאים, שמשך שנים הזניחו ולא עשו דבר למען המגזר הזה, נזכרו בו פתאום והחלו להבטיח הבטחות לשיפור מצב העצמאים בישראל. כך למשל, נפתלי בנט בכנס "עסקים לא כרגיל", אמר: "התחלנו להקל באשראי לעסקים קטנים, היום אחת מכל שתי פניות אלינו נהנית בחיוב. מה היה קורה אם ב-5 השנים הראשונות היה 0% מס הכנסה לאותה חברה? מצד אחד זה יעודד הקמת הרבה עסקים קטנים, ומצד שני זה לא יעלה למדינה כל כך הרבה כי לעסקים לוקח שנתיים-שלוש להגיע לרווחיות".
נתניהו, שבמשך כל שנות כהונתו כראש ממשלה בקושי התייחס לעסקים הקטנים (בדיבורים או במעשים), הבטיח כי ידאג לעסקים הקטנים בשנים הקרובות, באם ייבחר לראשות הממשלה, וכי יקדם קריטריונים למתן דמי אבטלה ומחלה לעצמאים.
משה כחלון פיזר הבטחות בנושא ואמר שידאג לקרן אבטלה לעצמאים, ומשה גפני ניכס לעצמו מספר השגים בתחום העצמאים והעסקים הקטנים.
כדאי לזכור שמדובר בתקופת בחירות, ומרבית ההבטחות האלה לא יקויימו. צריך רק לבדוק מה קרה בתחום בפועל, ולהבין שהעסקים הקטנים ממש לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של המדינה. ולראיה – חוקים שאמורים היו לסייע לעסקים קטנים לא עברו, המדינה בעצמה עדיין לוקה במוסר תשלומים מחריד, ומרבית תשומת הלב מופנית להון השחור, לכאורה, של עסקים קטנים, בעוד טייקונים משתוללים ללא אבחנה וזוכים להטבות ותספורות על ימין ועל שמאל.
בבחירות הקרובות, לכו להצביע. אבל, קבלו את ההחלטה על בסיס ביצועים ומעשים, ולא על בסיס דיבורים והבטחות ריקות.