נסיונות החקיקה הכושלים והאיטיים, המצב הכלכלי וחוסר הנכונות של בעלי עסקים קטנים לסרב לתנאי תשלום גרועים, גורמים לכך שמוסר התשלומים בישראל ממשיך להידרדר.
על פי הנתונים של חברת דן אנד ברדסטריט, מספר ימי הפיגור בתשלום בהסכמה (שוטף + ) הגיע בשנת 2013 לרמת שיא – 99 יום. העלייה לעומת שנת 2012 אינה מרשימה – אז עמד מספר ימי הפיגור בהסכמה על 98. אולם, אם בוחנים את העשור האחרון, ניתן לראות כי מוסר התשלומים בישראל הלך והידרדר באופן משמעותי. למשל, בשנת 2000, עמד מספר ימי הפיגור בהסכמה על 74 "בלבד". ב-2009 כבר קפץ המספר ל-82 יום, ומשם היתה קצרה הדרך לנתון הנוכחי.
לכך יש להוסיף את הנתון המטריד של עיכוב בתשלום ללא הסכמה – שעומד כיום על ממוצע של 25 יום. כלומר, לא מספיק שבעל העסק המתין 99 יום לתשלום שלו, בהסכמה, ייתכן כי ייאלץ להמתין כמעט חודש נוסף, רק כדי לקבל תמורה על עבודה שביצע לפני זמן רב.
בדן אנד ברדסטריט חוזים שמוסר התשלומים לא ישתפר בשנת 2014, בעיקר בגלל שמספר ימי הפיגור בהסכמה הולך וגדל. במילים אחרות, העובדה שהעסקים הקטנים מסכימים לקבל תשלומים באיחור, גורמת לחלק מהבעיה. עם זאת, גורמים מקצועיים מסבירים שעיקר הבעיה נובע מהמגזר הציבורי: "להתארכות תקופת האשראי שלוש סיבות עיקריות, היוצרות מעגל קסמים בעייתי: הראשונה היא הרעה במוסר התשלומים במגזר הציבורי; בנוסף לפגיעה הזאת, הבנקים לא מגדילים את היקף האשראי, בשל החמרה בדרישות הלימות ההון, ולכן אין לבעלי עסקים ברירה אלא לבקש עוד אשראי מהספקים; בעקבות סיבות אלה, עסקים רבים נאלצים לעכב בעצמם תשלום לספקים שלהם, לשם חיסכון בעלויות המימון".
ומה הפתרון? אל תסכימו לעבוד בשוטף פלוס! דרשו מקדמה והקפידו על תנאי התשלום. עמדו על שלכם, ואל תחששו לאבד לקוחות. לקוח שמשלם 4 חודשים לאחר שקיבל את המוצר או השירות – הוא לקוח שאתם לא מעוניינים בו.